ההורים, בתור הדמויות המשמעותיות בחיי ילדיהם.ן, יכולים ללמוד המון על האופן בו הם מגדלים את בנם/ בתם להתמודד עם אתגרי החיים דווקא דרך מה שקורה בבית הספר.  בית הספר, כזירה מאוד מרכזית בחיי הילדים, מזמן להם מגוון התמודדויות חברתיות, רגשיות ולימודיות ברמה יום יומית. 

הבעיה היא, שההורים או נמצאים מחוץ לזירה הבית ספרית, לא תמיד מודעים למה שקורה שם וככה מפספסים הזדמנויות פז להבין איך מה שקורה בבית הספר משפיע על התנהלות הילד.ה בבית, ואיך מה שקורה בבית משפיע על התנהלותו/ה בבית הספר, או מעורבים יותר מידי מתוך ההיסטוריה שלהם עם מערכת החינוך ובעצם מפספסים את הצרכים האמיתיים של הילד. 

לרוב, ההתייחסות של בית הספר תהיה סביב המטלות הלימודיות, ציונים והישגים ופחות לגבי קבוצת בני הגיל, ההתמקמות החברתית, רמת המעורבות ותחושת השייכות מחד ומאידך, ההורים שומרים אתגרים שיש עם הילד בבית לעצמם. 

גם הילדים לרוב, לא משקפים באמת מה שקורה בבית הספר או איך מה שקורה בבית משפיע על הדימוי והחוויה שלהם בעודם בבית הספר.  לילדים אין תמיד יכולת לזהות מה הם מרגישים ולבטא במילים מה עובר עליהם. גם אם יש להם יכולת כזו הם לא תמיד ישתפו. בין אם זה מתוך רצון להגן על ההורים ולא להדאיג, בין אם הם מרגישים שההורים לא יבינו ובין אם מתוך מקום של גאווה שלא להצטייר כמי שמתקשה. 

יש לצערנו, המון מקרים בהם רק בדיעבד ההורים מבינים כמה מאתגר ואפילו רע היה לילד.ה שלהם בתוך מערכת החינוך או כמה הקשיים בבית השפיעו על ההתמודדות במערכת החינוך. חשוב להבין שלאו דווקא מדובר במקרים קיצוניים כמו חרם חברתי או בריונות, זו פשוט סביבה מורכבת ומלאת אתגרים.

 אבל אפשר לפתוח את הקופסא השחורה – על ידי הבנה ומיפוי של האתגרים בבית הספר ובבית, תוך רתימה של מי שצריך כדי לשפר משמעותית את מצב הילד/ה, בין אם זה מתבטא במרדנות וחוסר שיתוף פעולה, בהתקפי זעם, בהימנעות מהתמודדות וחוסר רצון להשתתף באירועים ופעילויות ובין אם אתם פשוט מרגישים שהילד האהוב שלכם לא באמת שמח או שהילדה האהובה שלכם לא מראה חיוניות ותאווה לחיים. 

דבר אחד בטוח – בעיות לא נפתרות מעצמן. ועוד דבר בטוח – להתנהלות הילד.ה בבית הספר, יש קשר הדוק למה שקורה בבית ולהיפך ובידכם/ן יכולת אדירה להדריך וללוות אותו/ה באופן שישפיע על התנהלותו.ה בשתי המערכות במקביל.