לפי אדלר (1956), היות והאדם הוא יצור חברתי, סובייקטיבי, מטרתי, פועל מתוך בחירה והוא חיבור הוליסטי של גוף-נפש, התפתחות הילדים מושפעת הכי הרבה מסביבת השייכות הראשונה שלהם – מהוריהם. הדרך בה הורים מחנכים את ילדיהם היא בעל ההשפעה המרבית עליהם. לעומת בן האדם, בעלי חיים נולדים עם מערכת אינסטינקטים המכתיבה להם את תכנית החיים שלהם. לבני אדם אין מערכת כזו, הם לא נולדים איתה, אלא עם פוטנציאל ליצור אותה על ידי יכולתם לתפוס דברים, ללמוד ולהסיק מסקנות. תפקיד ההורים הוא לתווך לילדיהם את הלמידה. לצד ההורים ובני המשפחה, גם הסביבה, התרבות, האקלים החברתי, משברים ומעברים – כל אלו גם מהווים נדבכים משפיעים בעיצוב אישיות הילד (דליות, 2018, רוזנבוים 2023).
כאמור לעיל, הגורם הסביבתי המשפיע ביותר על עיצוב אישיות הילד לפי אדלר הוא המשפחה בכלל וההורים בפרט בשלושה היבטים (רוזנבוים, 2023):
-
- האווירה המשפחתית לסוגיה – האם האווירה המשפחתית היא תחרותית, שיתופית, דואגת, חונקת, חמה, עוטפת, מכילה, נעימה, ביקורתית, מאיימת, מפחידה?
דרכי החינוך – הפעולות שבהן נוקט ההורה במטרה לממש את החזון ההורי שלו/שלה. האם הן מבוססות עידוד ומשקפות לילד את כוחותיו ויכולותיו? למשל: האם מתייעצים עם הילד, משתפים אותו, מזמינים אותו לסייע? לעומת זאת, האם דרכי החינוך כוללות ביקורת, או הגנת יתר, שמשדרות לילד שהוא מצופה לתפקד ברמה גבוהה יותר או נמוכה יותר ממי שהוא?
המערך המשפחתי – המכלול שבו חי הילד, ההורים והאחים. מהו המיקום האובייקטיבי ומהו המקום הסובייקטיבי של הילד? כיצד חש כל אחד מהילדים ביחס לעצמו וביחס לאחרים? אילו דרכי פעולה יגבש כל ילד בהתאם למיקומו במשפחה?
האופי מתעצב כמערך של אמונות, דעות, התנהגויות ורגשות הנותן מענה לשאלות: מי אני? (מסוגל, תלוי באחרים, חכם, טיפש, אהוב, רצוי?), מי הם האחרים? (הם בעדי או נגדי, אפשר לסמוך עליהם, צריך להיזהר מפניהם?), איך החיים אמורים להיות כדי שארגיש במיטבי? (מותאמים בדיוק אלי, תוך תחרות בה עלי לנצח, תוך שיתוף פעולה עם האחרים?), מה מסוכן עבורי? (סכנות אמיתיות ביקום הפיסי, סכנות במערכות יחסים?)
ההמלצה הפרקטית ביותר והמסכמת ביותר שאני יכול לתת לכם להתפתחות תקינה של ילדיכם, הורים יקרים – ככל שזה תלוי בכם, בכל אינטראקציה עם הילדים והילדות, שאלו את עצמכן.ם – האם הילד.ה שלי, בעודי מתקשר.ת איתו/ה, מרגיש.ה כעת, מה שאדלר קרא: "אנ"י" – אהוב.ה, נחוץ.ה, ויכול.ה. כל עוד ילדיכם ירגישו אהובים (עבור מי שהם.ן, ללא תנאי), נחוצים (נוכחותם משנה, יש להם ולהן ערך מוסף עבור החברה/התא המשפחתי) ויכולים/יכולות (הם יודעים ויודעות כיצד להביא את הערך שלהם.ן לידי ביטוי, יש להם.ן תחושת מסוגלות גבוהה), ברמת התקשורת היומיומית – זה הבסיס להתפתחות תקינה שלהם ולמימוש הפוטנציאל המולד שנמצא בהם.